את הקליפ המהמם הזה חצבה במו ידיה מן הסלע רוני קידר (הגאונה) אחרי שחצבה אותו מן הסלע, דגמה ערכה וציפתה בשבבי אפרסק עליז וגמלוני, אל תשכחו להודות לה.
הנה שיר של נעם נבו (יש לה עוד מלא כאלה):
הנה הזמנה ברוח “היום הראשון שלי בגן” ובה פרטים נוספים:
מחר (יום רביעי, ה18.8) במקום שנקרא “הכלב” (שהוא חלק ממקום גדול יותר שקוראים לו “החתול והכלב” ברחוב קרליבך בת”א, או לפחות כך הבנו) יתקיים אירוע ששמו אחות-קול. לא בשורוק, בחולם- קוֹל.
באירוע בעל הצביון הנשי יופיעו מספר הרכבים / זמרות עם אוריינטציה נשית, חלק מהם אנחנו כבר מכירים וחלק מהם זה אנחנו, אז חצי משפט על כ”א שתדעו אם שווה או לא:
נעם נבו היא חברה ויוצרת מוכשרת, אולי היחידה שכולנו ראינו בהופעה ויכולים להגיד שהיא ממש אחלה, אפילו- סבבה. היא כותבת שירים יפים ומבריקה בכל הנוגע להזמנות להופעות שלה. חפשו אותה ברשת. היא לוהטת ומאחורה אפשר להתבלבל בינה לבין דפנה.
נילי, שהיא אונילי היא סופר קולית, ועושה משהו שרק אנשים שחיו מספיק זמן בצרפת יכולים לעשות למוזיקה, אתם בטח מכירים אותה מהשיר המגניב שהיא עשתה עם זאתי מהבנות נחמה, נו, דקלבאום, “בא לי לא בא לי“.
ידועה בציבור זה הרכב מצוין שכולנו מנסים לראות כבר ממש מלא זמן, ולו רק בגלל הקראש הלהקתי שיש לנו על הבאסיסטית. הנה המייספייס שלהם
הגר רווה, ובכן, אותה אנחנו הכי פחות מכירים, אבל מכל מיני כתבות עליה באינטרנט עולה שכל מיני אנשים טובים במוזיקה הישראלית בוחרים לעבוד איתה ונו… אמור לנו מי חבריך וכו. נשמע מעניין
ויש עוד להקה- דפנה והעוגיות. אבל מה זה כבר משנה אחרי כל הבחורות שלעיל.
יום רביעי, בערב, מועדון הכלב
מה המשותף לכולם?
כן, יש בינהם מכנה משותף.
זה קשור להופעה הקרובה שלנו.
בין הפותרים נכונה יוגרל כרטיס זוגי להופעה!
(אפשר לענות בתגובות או בפייסבוק או בכל מקום שעולה על דעתכם)
אבל בחיי, למי יש כח לעדכן?
מחרתיים נחגוג יומולדת ליציאת האלבום הראשון ולמופע ההשקה. כן, על הדרך נחגוג גם יומולדת למלחמת לבנון השניה. כיף?
את האירוע אנחנו נחגוג ברחובות העיר תל אביב. נסתובב עם כלי נגינה ונתמקד במבוכה רבה.
או שלא
יש הופעה בסוף החודש ברוגטקה, שזה כמו הנשק של דויד (זה מדויד וגליית) אבל עם ארבעה קירות.
בדרך נופיע בקונסטלציות שונות ומשונות.
ברוח התקופה אנחנו לא מבטיחים שלא להבטיח כלום.
הפרטים שהותרו לפרסום (ברשתות זרות) הם: במוצאי יום שבת. ביום ה- 19 של חודש יוני. יופיעו (בלי נדר) דפנה והעוגיות (כלומר: דפנה קינן, ענבל זובלסקי, טל זובלסקי, דן-יה (דנג’ה) שוורץ בר-אל ותומר להב) במקום שקוראים לו האוזן בר. טל”ח גמ”ח טראח.
כל האמור לעיל אין בו ולו לפגוע לשייך או לנמק את כל האמור כאן, כל זאת מבלי בכלל לשוט מצד לצד ולבצע היפוכים. כל מסמך נוסף- מצורף, מטורף, משולח רסן ונטול כיתוב לא יחשב כחלק מחוזה זה והסכמיו, זאת ללא אישור בכתב של מי מהצדדים וחתימתו המלאה של מי ממיופי הכוח בין שהם יפים או מכוערים עד מאוד בין שקטינים הם ונראים מעל 18 בחיי אדוני. אין להשתמש במסמך זה לכלום למעט כל דבר שמופיע בסעיף 3 למסמך הרשמי של חוקת טורקיה וללא משוא פנים. כורדים, חרדים, ארמנים, ליטאים, ונטורי כרטא לא יורשו לאכול סלק לא מבושל בכותלי מועדון זה מנקודת זמן זו ועד העומר.
לנוחיותכם מצורף גוגל בכבודו ובעצמו ונ.צ: 32.074411,34.775784
אז דפנה קינן משתתפת בשתיים מהופעותיה של נעם נבו- בראשונה כשווה בין שוות והשניה כאורחת מן הבניין. אם בא לכם לראות שתי בחורות מאותגרות אנכית עם שיער מעניין ויכולות מוזיקליות מרשימות נסו את עשן הזמן בב”ש היום (יום חמישי, 15/4) או בלבונטין ב- 25/4 בהופעה מחושמלת אף יותר.
(למען הסר ספק- לא, לא דפנה כתבה את הפוסט הזה ותפסיקו לשאול)
(תודה לגיאחה)
היה קשה להתאפק ולא לשים את זה פה. אפילו שדי כבר עם כל העניין הזה, עוגיות עוגיות, נו…
בכל מקרה, הופעה בשישי בלבונטין, היום בערב הופעה מ-ע-ו-ל-ה של הפזמונים באוזן בר וברביעי יש איזו שטות בירושלים.
עוד הופעה, כי זה כיף.
וגם שמונים שנה לצעדת המלח- אחד המאבקים הבלתי אלימים היפים בהיסטוריה. שווה לקרוא על זה. גם כי זה על מלח וגם כי מאבקים לא אלימים זה דבר נאה.
ביי
*** אה כן, רוצים לזכות בכרטיס להופעה? ספרו לנו בתגובות מה מאחורי החלון הגשום ומאין צולם ותזכו בתהילת עולם
השבוע חגגנו שש שנים, יומולדת שש שנים ללהקה. אחרי גירסאות שונות דביליות ומופרכות אולי הגיע הזמן לענות על כמה שאלות בסיסיות לגבי ההיסטוריה של הלהקה, ולו רק כדי שעיתונאים ימצאו שאלות אחרות 
דפנה ודנג’ה ניגנו ביחד עוד לפני בשני הרכבים- מונרו והסטייג’רס. אחרי שההרכבים האלו נפחו נפשם עלה הרעיון של להקים מן הרכב כזה כדי לנגן את השירים של דפנה. אור (שאז עוד היה מוכר בעיקר כ”האח הקטן של ענבל”) הצטרף כמתופף ואחרי חזרה מוצלחת אך מאוד רטובה (דפנה בבס ושירה, דנג’ה בגיטר וקולות אור בתוף) הוחלט שזה רעיון טוב לנגן ביחד.
השיר שנוגן בחזרה ההיא הוא גם השיר האחרון במה שרצינו ושמו “העתיד נראה מבטיח” (אז עוד קראו לו “אהבתי הפלשתית”). בחזרה הבאה כבר הצטרפו לאור שני האחים שלו, טל וענבל ודפנה יכלה להניח את הבס בצד ולהתפנות לשירה. שנה אח”כ הצטרפה גם תמר למיקס (אחרי שהתארחה בכמה הופעות) וזהו בעצם.
קוראים לנו דפנה והעוגיות בלי שום סיבה נראית לעין, במהלך שש השנים האחרונות התפרסמו לפחות 4 כתבות שכותרתן היתה “שווה עוגיה” בעיתונים מקומונים ואינטרנט, כל אחד מאיתנו עונה לפחות פעם בחודש על השאלה “מה? אז אתה עוגיה?” בחיוב ומובך מכך, בעיקר הבנים.
אה, ודפנה לא אוהבת עוגיות.
כולם אוהבים את פלייט עוף ד’ה קונקורדס, כולם בקופ”ח כללית (מיד כשתומר יעבור), כולם גרו / גרים בתל אביב, כולם אוהבים פיצה (מאז שתמר עזבה) בדרך כלל מזמינים פפרוני ולפעמים אננס, כולם יודעים לנגן על גיטרה, אף אחד מעולם לא הופיע עם נבל.
ברוח זו נאמר שאם למישהו יש עוד שאלות אפשר לשלוח למייל או לשאול כאן, אולי נענה.
וברוח טינופת נאמר שיש קברטינופת ביום שישי.
שלום, אני פוסט מתגלגל.
השמועות גורסות שהיו לא פחות מאחד עשר קיננים בלבונטין ולפחות שלושה היו על הבמה, ישו בא בסוף וסנטה התעלף בשירותים.
עידו ואהוד קינן מסכמים את איחוד השבט
– הנה “העתיד נראה מבטיח” עם אורחים שחקניות אורח מפתיעות (שחקניות במובן הליטרלי) ו”רונה פיק” בביצוע משובח של רונה ק. הכל בסאונד מעט קשה אבל עם יופי של תמונה- תודה עמרי
אם יש לכם דברים שצילמתם או כתבתם או קישרתם או צייצתם על ההופעה שלחו לנו לינק ואנחנו נציב אותם כאן, אולי
