נולדתי בנווה עמל בראשית החורף של שנת 1979. בימים הראשונים לחיי הייתי כולי מכוסה שיער מכף רגל ועד ראש למעט בשפתותיי ובעיניי הבהירות, אומנם דליל אבל שחור משחור. משמלאו לי שבועיים ימים, נשרו הן כולן ונגליתי אני. הכל למדתי מהר, וזכיתי לחיים מלאים. כבר בכתה ז' עברתי לכיתת מחוננים. מגיל צעיר הבנתי שמוסיקה זה העניין, והתחלתי נוגעת בכלים שונים. כשהגעתי לגיל ההתבגרות, הייתי הילדה הקרועה מבני כתתי המחוננים, והסתובבתי עם הילדים היותר מופרעים. עם חזותי הזיגית, ניגנתי בכל הרכב שהזדמן לי, הבולט מביניהם – "מאנצ'יז", היה הרכב שלקחה בו גם חלק חברתי השועלה שלי אלגבה, מתופפת, ואני ניגנתי גיטרה חשמלית וגם שרתי. זה היה אדיר. לימים השועלה ואני היינו חברות בלהקה ז'נוברק. במבואות מוחי תוכלו למצוא מידע עצום על שלל דברים שלא נחוצים לחיי היומיום, אבל בכל מצב אהיה שמחה לשתף ולהעביר אותו הלאה. הרבה אהבות אני יודעת, אבל יש אחת מיוחדת במינה קוראים לה חווה והיא אלברשטיין, כמובן שהיא לא היחידה אבל אין ספק שהיא תרפיה לכל אדם וזו המלצה שלי לכל הקורא כתב זה, תנו לה להיות גם קצת שלכם. ואם לא הבנתם עד עכשיו, אצלי אהבה זה העניין, מוסיקה ואהבה זה המתכון לשיכרון וכך אני חיה את חיי. ועל כן אסכם:
בשישים שניות אוכל להסביר כמעט כל דבר, אני מעופפת ורגליי על הקרקע כמעט כל הזמן, משקפיים, חצאית ומגפיים זה אדיר!